הפציינט/ית. אנחנו ממליצים להתייעץ עם רופא פרטי ורוקח.
כלום ואף אחד. יש לבעל הכרטיס עניין להכניס נתונים מדוייקים ככול האפשר. בכל אופן ,אם תמלא תשובות למחלות שלא היו לך או תרשום סוג דם לא סביר זה ימשוך את תשומת ליבו של הרופא והוא יבדוק את הנתונים האחרים עם הרבה יותר זהירות.
התיק הוא בעילום-שם. אף אחד לא ידע שהוא שייך לך אלה אם כן תציין את שמך וזה נשאר לשיקול דעתך. בכל מצב, תמלא מה שאתה חושב שיהיה נחוץ לדעת בשעת חירום. התיק יכול גם לכלול רק את האלרגיות והחיסונים שהיו לך.
התיק הוא לא בסיס נתונים אלא דף אינטרנט אישי. הדף בעילום-שם ורק בעל הדף יכול לשלוט עליו. הכול עונה לחוקיי הפרטיות.
לא. הכרטיס מאפשר להביא נתונים שבעליו רוצה לידע לבטיחות היאשית שלו. ועדיין אלה לא בדיוק נתונים רפואיים במובנם המפורש. בעצם הם ההפוך הגמור. התיקים הרפואים הקונבנציונלים מנוהלים דרך רופאים וצריכים להתאים לכל התקנות הזרות בבחינת הסודיות שלהם. LIFEBADGE הוא גרסה חדשה של כרטיס רפואי ששמים בתוך הארנק. הפירוש שהוא פתוח לכולם וזמין באינטרנט, הוא קל להבנה ומתורגם לשפות רבות.
לא. קודם כל, השרת מוגן היטב (מוצפן ..),אבל הכי חשוב הוא שLIFEBADGE הוא לא בסיס נתונים קונבנציונלי. הדף היאשי שבו נמצא התיק שלך נפרד מהדפים האחרים. הנתונים לא יכולים לשמש למקור סטטיסטי כי אתה, בעל הכרטיס, מילאת את התופס, ולא רופא. אין שום אחריות שרופא בדק את הנתונים. לבסוף, LIFEBADGE משתמש בשיטה יחודית להגן על הדפים באינטרנט.
שרתים אחרים מפוזרים בכול העולם מחליפים את עבודתו.
לא. זה הוא עיקרון בLIFEBADGE . אנחנו לא רוצים לדעת מי הם המתשמשים בכרטיס ואנחנו גם אף פעם לא יכולים לדעת מי הם.
אתה כל רגע יכול להיכנס לנתונים שלך ולמחוק אותם לגמרי או לקנות כרטיס אחר ולעדכן נתונים חדשים. תמיד תזכור את הסיסמה שלך ותשמור עותק ממספר הכרטיס שלך בכמה מקומות אפילו באינטרנט.
בדיוק כמו במקרא של איבוד. אתה יכול למחוק את הנתונים ולקנות כרטיס חדש.
כ' צריך לדעת הרבה גם על רפואת חירום וגם טכנולוגיות חדשות. הפיתרון היעיל הזה לא יכל להיות לפני שנות 2000.
כן אבל אך ורק אם אתה אישרת לו את זאת בכתב וחתמת על זה.
כן אבל אך ורק אם אתה אישרת לו את זאת בכתב וחתמת על זה.
מתי שתרצה. אבל באופן רצוי פעם בשנה ואחרי כל מחלה/תאונה שארעה. זה לוקח רק כמה דקות לבדוק את התיק ותזכור שאפשר לעשות זאת מכל מקום בעולם.
אין קשר ואף פעם לא יהיה.
לא, אתה יכול לטעון שאין לך כרטיס כי זה לא מהוה חובה.
לכל מי שנתתה לו זכות לעשות זאת ולכל אדם שיתן לך טיפול בעת של חוסר הכרה. זאת הסיבה העיקרית שמילאת את הנתונים לכתחילה.
לא. הכרטיס הוא הינו אישי. וכל בן משפחה צריך את הכרטיס האישי שלו.
כן אבל רק אם מעודכן רכיב חומרה שיכול לקבל ולשלוח נתונים באינטרנט.
זה לא משנה מה דעתם, אף אחד יכול לשלוט על אתר אינטרנט ששיך לך. אתה יכול להכניס כל מידע שתרצה. אף רופא לא אחראי על מה שכתבת בתיק ואפילו אם התיעצת עם רופאים, הם לא אחראים על מה שכן ואו לא רצית למלא.
כן, ההורים שלו הם הפוטרופוס שלהם ואחראים למלא את תיקם.
בצרפתית,אנגלית,הולנדית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, טורקית ויפנית ועתיד ליהיות מתורגם לעוד 25 שפות.
כן אבל אתה צריך לקנות קוד סודי מיוחד מאתר האינטרנט שלLIFEBADGE. אנחנו מאפשרים קניה מאובטחת כדי שלא יהיה ניתן לזהות את בעל הכרטיס. הקוד מאפשר לך שימוש רחב יותר , אתה יכול לצרף לתיק צילומים או אולטרסאונד לתיק שלך, או כל מסמך דיגיטלי שאתה חושב שהוא שימושי.
לא. רק מודפס עליו את מספר הכרטיס שניתן להעתיקו לכל מקום אחר.
אתה משתמש בו כדי ליצור את התיק וכדי להחליף נתונים. אתה לא צריך אותו לראות את התיק כי לזה רק נדרש מספר הכרטיס.
כן, ברגע שהמחשב מחובר לאינטרנט.
אין התחיבויות . אתה היחיד האחראי על הנתונים שהיכנסת (או לא) בתיק. החברה לא אחראית לתוצאה של שימוש בתיק שנבנה. הרופא שלך והרוקח שלך גם הם אינם אחראים.
כן אם נותנים לך אישור לעשות זאת בכתב ועם חתימה, ואם אתה האפוטרופוס של מישהוא.
כן, הביטיחות שלהם חשובה. רק צריך למסור את מספר הכרטיס.
זה קל מאוד. ההוראות נמצאות באתר האינטרנט של LIFEBADGE.
כן. כל מה שתצטרך לעשות הוא למחוק את כל הנתונים וזה יקח בין 5 ל10 דקות.
כן. יש בחירות אחרות בצרפת, הולנד וארצות הברית אבל הם בסיסי נתונים פרופר והם לא בעילום-שם. הם משמשים את הרופאים לבדוק נתונים, הם כרוכים בתשלום ולא מתורגמים לשפות שונות. הם מיועדים למקרים מסויימים ולא מיועדים למקרי חירום. הם גם לא יכולים לכלול תמונות כמו בLIFEBADGE.
בשנת 1986 האיחוד הארופי ביקש מכל המדינות החברות לישם את הכרטיסים הרפואים שלהם.בין 1994 ו1998 העבודות מחקר בתחום עלו 125 מיליון יורו . אבל העבודה בעייתית ,חוקי הסודיות חלות על כל נתון רפואי. LIFEBADGE הוא פיתרון, הוא לא מיועד לרופאים אלה לפצינטים. הלקוחות שולטים ב100% על הנתונים והכל בעילום-שם.